סרט תיעודי אינטימי ופואטי על נעמי, אישה בת 34 עם תסמונת ויליאמס. הסרט צולם על ידי אביה במשך למעלה משלושים שנה — בעיקר בבית המשפחה ביפו העתיקה — ועוקב אחר מסעה של נעמי לעבר עצמאות, מאז שעזבה את הבית בגיל 21.
באמצעות שילוב של קטעי ארכיון, סצנות עכשוויות ושחזורים פיוטיים, הסרט הופך למכתב קולנועי — דיאלוג רגיש בין אב, אמן חזותי, לבתו הזוהרת.
מתוך זיכרון אישי ומשותף, הסרט בוחן כיצד אנו תופסים שונות, פגיעות ואינטליגנציה.
הקרנה במעמד היוצרים