"בחזה שלי יש שני לבבות פועמים, אם לב אחד יפסיק לפעום השני גם ישתתק וימות איתו. חלק ממני פלסטינית והחלק השני ישראלית".
ראידה אדון: אמנית וידאו-ארט, שחקנית וציירת, נושאת על גבה מטען גנטי, רגשי והיסטורי כבד – גם אם תנסה לברוח ממנו, הוא יתפוצץ באמנות שלה. ראידה היא הערבייה היחידה שהציגה תערוכת יחיד במוזיאון ישראל. למרות ההצלחה, ראידה לא מצליחה למצוא את מקומה כאמנית פלסטינית בישראל. חיפושיה אחר שייכות ובית לוקחים אותה עד פריז, שם היא מגלה שבעולם האמנות האירופאי תופסים אותה דווקא כישראלית ומתקשים לקבל את זהותה המורכבת . בכל מקום בו ראידה גרה עומדות מזוודות בהיכון לכל מצב. היא מרגישה לא פה ולא שם. רק האמנות היא בית.
במעמד היוצרים וראידה אדון