פייר אנטוניו היה פעם שף מצליח עם כוכב מישלן. הוא איבד את כל עולמו ועזב את טורינו, עירו האהובה. כעת, אחרי שנים של היעדרות, הוא שב לטורינו בניסיון לחזור לחיים וליישר את ההדורים עם בתו בת העשרה, אנה. מפגש מקרי עם חסר-בית מוביל את פייר אנטוניו לדרך חדשה, חופשייה יותר, דרך שמנצלת את המזון שנזרק בשפע לפחים, דרך שהופכת מזון לא רצוי ליצירות מופת.
הבמאי אומברטו ספינאצולה אינו זר לבימוי מרהיב של אוכל; בנוסף לעבודתו כבמאי קולנוע הוא מביים גם את "מאסטר-שף איטליה". ספינאצולה מגיש דרמה חביבה שהיא בו בזמן שיר אהבה למטבח האיטלקי וקריאה רלוונטית נגד הבזבוז המחפיר של מזון בעולם המערבי.
פילמוגרפיה: L'ultimo crodino (2010), Cous Cous (1996)
לאחר הסרט תתקיים שיחה של המעצב והאמן ניצן מיוסט עם העיתונאית, המנחה והבשלנית הילה אלפרט ולאחר הדיון, ארוחת טעימות
מכתבים לעופר
שיחה עם המעצב והאמן ניצן מיוסט, שיצירתו, "מכתבים לעופר", מוצגת בימים אלה בתערוכת Food של המוזיאון לעיצוב בחולון. זהו פרויקט מתמשך, במרכזו עשרות מכתבים אותם כתב מיוסט למנכ"ל רשת שופרסל דאז ובהם הפנה את תשומת לבו להשלכה היומיומית של טונות רבות של מזון טרי לזבל.
מתוך סדרת המכתבים שלא זכו לתשובה צומחת הקלות הבלתי נסבלת של בזבוז המזון, טעמו המר-מלוח של מטבח השפע, בו קפיטליזם בזבזני הוא השף הראשי, והגדרת הפג תוקף, העובדת בשירות תאגידי ענק, מאיימת יותר מכול לזרז קטסטרופות אקלימיות וחברתיות.
קבלו עדכונים על סרטים, אירועים, המלצות והטבות. לנרשמים תוענק הטבת הצטרפות!
